גיל בן שנה ו- 11 חודשים

יום ראשון, 18 ינואר, 2004

אתמול גיל עשה בטעות קקי באמבטיה. מיד הוצאנו אותו מן המים והסברנו לו שקקי עושים רק בחיתול או בבית השימוש.
הוא כנראה הבין את ההסתייגות שלנו מן המעשה כי בלילה לפני שהוא נרדם הוא מלמל לעצמו: איכס, קקי, לא לעשות.
אנחנו מנסים להסביר לו את נושא הקקי. אנחנו מקריאים לו את הסיפור "סיר הסירים" ולעיתים מצליחים לשדל אותו לשבת על הישבנון של נגה. אחרי שהוא עושה קקי בחיתול הוא לפעמים מבקש לראות איך זה נראה.

יום שישי, 23 ינואר, 2004

אבא, מוניראה (בוא נראה)
אמא, מונרוץ (בוא נרוץ)

יום ראשון, 25 ינואר, 2004

גיל אומר "אה!" כשהוא מבין משהו חדש, ופותח כל משפט במילת פנייה ("אמא" או "אבא") למשל:
גיל: אבא, מה יש לך ביד?
אבא: מגבת.
גיל: אה! הבנתי!

לדאבוננו הוא הפסיק להגיד "אורוד". הוא למד לקרוא לצבע הזה סתם "ורוד".

יום חמישי, 5 פברואר, 2004

אבא: גיל כבר לא תינוק, גיל כבר ילד.
גיל: גיל כבר לא תינוק, גיל בונבון.

יום ראשון, 8 פברואר, 2004

גיל: אבא, גיל לא עושה קקי באמבטיה. אסור לעשות קקי באמבטיה. קולבוד! גיל עושה פיפי באמבטיה.
(קולבוד = כל הכבוד)

יום שני, 9 פברואר, 2004

אבא וגיל יושבים ומעיינים בספר השטוזים של דתיה.
גיל: הנה איש
אבא: מה עשה האיש?
גיל: סרג כביש.
אבא: מה עושה המלפפון?
גיל: הוא מדבר בטלפון.
אבא: מה קרה לפרה?
גיל: היא הלכה על התקרה.
כשהוא לא יודע מה עשה המנגו (רקד טנגו) הוא ממציא כל מיני הבלים.

----------------------------------

גיל: יש לגיל שריטה.
אבא: מי שרט אותך?
גיל: תנין.
אבא: כן? אז לך תספר לאמא.
גיל: אמא, תנין סרג את גיל.

כל הזכויות שמורות לאלינור אטרקצ'י