היומן של גיל
לדף השער של היומן
תינוק חדש נולד
גיל חודש
גיל חודשיים
גיל 3 חודשים
גיל 4 חודשים
גיל 5 חודשים
גיל 6 חודשים
גיל 7 חודשים
גיל 8 חודשים
גיל 9 חודשים
גיל 10 חודשים
גיל 11 חודשים
גיל שנה

גיל שנה וחודש
גיל שנה וחודשיים
גיל שנה ו-3 חודשים
גיל שנה ו-4 חודשים
גיל שנה ו-5 חודשים
גיל שנה ו-6 חודשים
גיל שנה ו-7 חודשים
גיל שנה ו-8 חודשים
גיל שנה ו-9 חודשים
גיל שנה ו-10 חודשים
גיל שנה ו-11 חודשים
גיל שנתיים

גיל שנתיים וחודש
גיל שנתיים וחודשיים
גיל שנתיים ו-3 חודשים
גיל שנתיים ו-4 חודשים
גיל שנתיים ו-5 חודשים
גיל שנתיים ו-6 חודשים
גיל שנתיים ו-7 חודשים
גיל שנתיים ו-8 חודשים
גיל שנתיים ו-9 חודשים
גיל שנתיים ו-10 חודשים
גיל שנתיים ו-11 חודשים

גיל שלוש
גיל שלוש וחצי
גיל ארבע
גיל ארבע וחצי
גיל חמש

לאתר של נגה, אחות של גיל
לאתר של תומר, אח של גיל

לאתר של אלינור

גיל בן שנה וחודש

יום שני, 17 מרץ, 2003

גיל יודע לעמוד ואפילו ללכת! כשיורם בא לקחת אותו מן הגן, הגננות אמרו לו שיש להן הפתעה בשבילו. הן העמידו את גיל והוא הלך אליו. כשיורם רצה לחזור על הניסוי, גיל סירב להיתנתק ממנו, אבל בבית הוא עשה זאת שוב ושוב. הוא מצליח ללכת אפילו שלושה מטרים!
גיל יודע לרדת במדרגות בשתי צורות: בצורה הראשונה, הוא עומד על הברכיים וזוחל לו בזהירות לאחור. בצורה השנייה, הוא פשוט נעמד בתמיכת המעקה ויורד על רגליו.
במשך השבוע בקעה לגיל השן השמינית (מצד ימין למטה). הבקיעה היתה מלווה בהרבה יבבות ונידנודים.

יום שישי, 21 מרץ, 2003

גיל ישב על השטיח בסלון ושיחק עם מיץ (כלומר הוא נשכב עליו, ליטף אותו וגם קירב את ידיו לפרצופו). מדי פעם הוא הביט אחורה אל יורם כדי לקבל ממנו אישור ולאחר מכן המשיך במעשיו. באחת הפעמים שבהן הוא הביט אל יורם, מיץ עזב את מקומו וקפץ אל הספה. כשגיל החזיר את מבטו, מיץ כבר לא היה שם. גיל לא הבין איפה החתול שהיה פה הרגע והביט סביב במבוכה.

יום שבת, 29 מרץ, 2003

גיל מתפתח מהר מאוד מבחינה תקשורתית. מזה זמן הוא יודע להגיד באופן ברור למדי את המילים הבאות: אבא, אמא (רק לפי בקשה מיוחדת), אוכל (המהם), בננה (ננה), מיץ (החתול - אטססס), אור, הלו (במשמעות טלפון) , הדה- את זה.
הוא גם מחקה חיות רבות בתגובה לתמונה המתאימה: כלב, פרה, סוס, פיל, אריה.
כמובן שהוא מסתדר טוב מאוד גם בלי מלים: כדי לקבל שוקולד, הוא ביקש מיורם לשאת אותו תחילה על הידיים, אחר כך הצביע לכוון המטבח ולבסוף הצביע על דלת הארון. כשהתברר לו שאין שוקולד בארון, הוא הביע את רגשותיו בצורה מפורשת באמצעות בכי קורע לב.

הוא מאוד אוהב את ספר הציורים של החיים במים. הספר מיוחד בכך שציוריו הצבעוניים הם תלת מימדיים ופורצים מתוכו בעת הדפדוף. כשהוא רואה אותו על המדף בחדר הוא מצביע עליו ומבקש לעיין בו. אם נותנים לו לדפדף בעצמו (ואז צריך להזהר שלא יאחז בדמויות ויקרע אותן בלי כוונה), הוא שמח מאוד ובכל הפיכה של דף הוא משמיע קולות התפעלות: "הו!". הוא יודע לענות כששואלים אותו איפה העיניים של הדג ואיפה הפה של צב הים. כשהוא רואה את השיניים של הכריש הוא מצביע עליהן, מושך את ידו לאחור ואומר "אי, אי", כלומר – צריך להזהר, זה חד.
כל הזכויות שמורות לאלינור אטרקצ'י
למעלה הבא הקודם לדף הבית - היומן של גיל