גיל בן 11 חדשים

יום ראשון, 19 ינואר, 2003

אחרי פרק זמן ארוך של קפאון בתהליך בקיעת השיניים של גיל, גילינו בשבוע שעבר שן חדשה מלמטה. זוהי השן השביעית.
בזמן האחרון יש לגיל בעיה בתזמון של השינה. כאשר הוא מגיע מן הגן הוא עייף מאוד וזקוק לשינה. אם אנחנו משכיבים אותו לישון איננו יכולים לדעת אם זוהי רק שנת אחר הצהריים או שזו כבר שנת לילה. אם מעירים אותו, הוא סמרטוטי ורטנוני. אם מניחים לו לישון הוא מתעורר בבוקר מוקדם (לעיתים ב – 4:30, אבל לעיתים, למרבה הפלא הוא ישן עד 7:00 בלי בעיות). לעיתים אני מניקה אותו אחרי הצהריים והוא נרדם עלי לכמה דקות. לאחר מכן הוא עירני עד הערב. אבל לרוב אנחנו פשוט מנסים למנוע ממנו את השינה של אחר הצהריים. אנחנו מעסיקים אותו בצורות שונות (בעיקר באוכל) עד שמגיע הזמן לשנת הלילה.

יום ראשון, 2 פברואר, 2003

בשבוע שעבר היינו בסמינר עין גדי. למרות מזג האויר החמים והאוירה הנעימה, גיל חלה. בתחילה היה זה רק צינון אבל מהר מאוד זה התפתח לדלקת עיניים ואזניים מלוות בשיעול ובחום גבוה. השיא היה ביום שישי, כשעברנו בדרכנו חזרה דרך קרובי המשפחה בערד. גיל, שהיה גם עייף, בכה רוב הזמן במסכנות. ביום שבת מצבו השתפר (וגם התיאבון), אך היום הוא שוב נראה חולה ועל גופו הופיעה פריחה אדומה.

יום שישי, 7 פברואר, 2003

במהלך השבוע גיל הבריא. הפריחה האדומה, שכיסתה את כל הבטן והגב, נגרמה כנראה מוירוס שלא קשור לאדמת.

יום שלישי, 11 פברואר, 2003

שיווי המשקל של גיל הולך ומשתפר והוא יכול בקלות ללכת תוך שהוא אוחז רק אצבע אחת שלנו. היום הוא ביקר עם יורם את סבא וסבתא במכבים. יורם מצא בנג'ו והחל לנגן בו. מרוב התלהבות גיל נעמד למשך 10 שניות והחל למחוא כפיים מבלי לשים לב שאין לו תמיכה. הוא גם מבין מילים רבות (שכמובן קשורות לאוכל) כמו דייסה או חלב, הוא יודע לדבר: כשהוא מבחין במנורה הוא ישר מצביע עליה ואומר "אור" או משהו דומה לזה. הוא מצביע על החתולים וקורא להם, והוא מרבה להשמיע הגאים שאין להם משמעות קונקרטית – טטה, אטה, אננננה וכד'.
הוא עדיין יונק פעם או פעמיים ביום. משד שמאל הוא מסתייג ומסכים לינוק ממנו רק כשדעתו נוחה.

כל הזכויות שמורות לאלינור אטרקצ'י